גפן- סמל של שמחה

עודכן: 14 בספט׳
יש צמחים שהפכו הרבה מעבר לצמח. הם הפכו לסמל.
הגפן היא אחד מהם.
במשך אלפי שנים הגפן מלווה את התרבות של ארץ ישראל ואת התרבות היהודית – במקרא, בפסיפסים, במטבעות עתיקים, באמנות ובחיי היומיום. היא מסמלת שפע, פוריות, ברכה, חיבור לאדמה – ובעיקר שמחה.
אולי זו הסיבה שהגפן תמיד נראתה לי כמו סמל שמתאים כל כך לתכשיט: משהו קטן שנושא בתוכו סיפור גדול.
גפן- סמל של שמחה?
הקשר בין גפן לבין שמחה מתחיל כמובן בענבים וביין.
בספר תהילים נאמר:
„וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב־אֱנוֹשׁ, לְהַצְהִיל פָּנִים מִשָּׁמֶן”(תהילים ק״ד, ט״ו).
היין, שנוצר מפרי הגפן, הפך במשך הדורות לחלק מטקסים, סעודות, חגיגות ואירועים משמחים. גם ביהדות הברכה על היין היא „בורא פרי הגפן” – הגפן עצמה הופכת למעשה לנקודת החיבור בין הפרי, היין והברכה.
אבל בעיניי הסמליות של הגפן רחבה יותר.
הגפן צומחת, מתפתלת, נאחזת וממשיכה להתחדש. היא יכולה להיראות עדינה, אבל היא צמח חזק ובעל נוכחות. אשכול הענבים, המורכב מהרבה ענבים קטנים המחוברים יחד, מזכיר גם שפע, קהילה וחיבור.
לא במקרה הגפן היא אחד משבעת המינים שבהם נתברכה ארץ ישראל. היא נזכרת במקרא פעמים רבות, לצד הכרם, הענבים, התירוש והיין.
הגפן – אחד הסמלים העתיקים של ארץ ישראל
כשאני חושבת על סמלים של ארץ ישראל הקדומה, הגפן היא אחד הסמלים הראשונים שעולים בדעתי.
הגפן הייתה גידול מרכזי בארץ ישראל במשך אלפי שנים. ברחבי הארץ נמצאו גתות עתיקות ששימשו לייצור יין, והגפן מופיעה שוב ושוב באמנות הקדומה – בפסיפסים, באדריכלות, בכלים ובמטבעות.
יש משהו מרגש בכך שסמל שאנחנו עדיין מזהים היום – עלה גפן, אשכול ענבים או כרם – היה מוכר ומשמעותי גם לאנשים שחיו כאן לפני מאות ואלפי שנים.
זו בדיוק הנקודה שמעניינת אותי בעבודה שלי:
לקחת סמל עתיק מארץ ישראל ולהעניק לו חיים חדשים בתכשיט.

עלה הגפן על מטבע עתיק
אחד המקורות שהעניקו לי השראה הוא מטבע עתיק מתקופת המלך אגריפס.
במטבע מופיע עלה גפן בצד אחד, ובצדו השני אמפורה – כלי ששימש לאחסון ולשינוע יין.
החיבור בין עלה הגפן לבין כלי היין מספר למעשה סיפור שלם: הגפן, הענבים, היין והשמחה – כולם נמצאים באותו דימוי.
הכנתי תעתיק, כלומר רפליקה, של המטבע העתיק ושילבתי את הדימוי בתכשיטים שלי.
כך הופך סמל שהיה פעם חלק ממטבע עתיק לפריט שאפשר לענוד היום.
בעיניי זהו אחד הדברים המרתקים בתכשיט שהוא גם עיצוב וגם סיפור: הוא מאפשר לנו לקחת איתנו משהו מהעבר ולא רק להסתכל עליו במוזיאון.
הסמליות של גפן בתכשיט היא מרתקת.
אני לא רואה בעלה גפן רק צורה יפה.
אני רואה בו סיפור על ארץ ישראל, על טבע, על שפע ועל שמחה. אני רואה בו חיבור בין העבר הרחוק לבין ההווה.
לכן שילבתי את דימוי עלה הגפן במספר תכשיטים.
יש תכשיטים שבהם מופיע המטבע עם עלה הגפן, ויש תכשיטי גפן שבהם הצמח עצמו הופך לקו עדין, אורגני ותלת־ממדי.
כך גפן- סמל של שמחה עתיק מקבל פרשנות חדשה.
במקום להישאר על מטבע או בפסיפס עתיק – הוא הופך למשהו שאפשר לענוד.
ומה עם אבן השמחה?
כשחשבתי על הקשר בין הגפן לשמחה, התחברתי גם לקרניאול – קרנליאן, אבן בגוון כתום־אדמדם חם.
במסורות שונות מייחסים לקרניאול אנרגיה של חיוניות, אומץ ושמחת חיים. הצבע שלה מזכיר לי את צבעי השקיעה, את האדמה ואת גווני הסתיו של עלי הגפן.
לכן השילוב בין גפן לבין קרניאול הרגיש לי טבעי.
הגפן מסמלת עבורי שפע, צמיחה ושמחה, והאבן מוסיפה לתכשיט את הצבע והחום שמחזקים את התחושה הזאת. בתמונה- עגילי גפן תלויים עם אבן קרניליאן.
שמחה שאפשר לענוד
בסופו של דבר, אולי זו הסיבה שהגפן ממשיכה לרתק אותי.
היא סמל עתיק, אבל היא עדיין רלוונטית.
היא נמצאת בתנ״ך, במטבעות עתיקים, בפסיפסים ובאתרים ארכאולוגיים – אבל גם בשפה שאנחנו מדברים היום, בשמות כמו גפן, כרמי וענבי, ובחפצים שאנחנו יוצרים ועונדים.
כשאני יוצרת תכשיט בהשראת הגפן, אני אוהבת לחשוב עליו כעל חוליה קטנה בשרשרת ארוכה מאוד.
מהגפן שצמחה כאן לפני אלפי שנים, דרך המטבע העתיק, דרך הסמל שעבר מדור לדור – ועד לתכשיט שנמצא היום על הגוף.
סמל של ארץ, של שפע ושל שמחה.
ואולי זו בדיוק המשמעות של תכשיט בעיניי:
לא רק משהו יפה לענוד, אלא משהו שיש לו סיפור.

בתמונה- תליון מקולקציית האבן הכנענית:
רוצים לקרוא עוד על סמלים עתיקים?
עוד תכשיטים עם סמלי הארץ הקדומים:





תגובות